
על נקודות חשוכות ופריצות מאירות
בדיוק בדיוק במקום בו אנו מתחילים להרגיש קושי ותסכול…
(בכל תחום חיים שהוא)
בדיוק בדיוק שם…
עשויה להסתתר לה נקודת המפנה! נקודת הפריצה וההארה!
נקודת הקסם!
אם רק נאפשר לו להתממש 🙂
***
ראשית כל מבקשת להרגיע לגבי נקודות החשכה. זה לגיטימי ונורמלי, וכולנו פוגשים אותן. נקודות קושי ותסכול. נקודות בהן אנו יודעים שאנחנו יכולים יותר…
***
הנה דוגמא אישית.
מי שכבר קרא על נקודת החשכה שלי עם ה׳סאפ׳, מוזמן לקפוץ לפסקה הבאה…
הסאפ ואני. יש לי שם סיפור –
עם הים. עם הפחד ליפול. עם השילוב בין הכח הפיסי לטכניקה, עם החיבור בין הראש לגוף…
הנקודה החשוכה שלי היתה שנים במעבר בין הישיבה לעמידה על הגלשן. היה לי קשה לעבור אותה. אבל בתוך תוכי ידעתי שזה אפשרי.
באיזשהו שלב, כשהבשילו התנאים שלי מול עצמי בתוספת מאמן טוב, הצלחתי לעבור לצד השני.
הצלחתי להתייצב בעמידה.
ראיתי את האור. אני מצליחה לחתור דקות ארוכות בעמידה:)
ומה קורה עכשיו?
נקודת החשכה זזה לאתגר הבא כמובן. לאתגר העמידה הגמישה והיציבה, לאתגר הטכניקה של הגב והידיים…
ליכולת שלי להאמין שיש לי גם את זה… שאני יכולה…
בדיוק בימים אלה אני שוהה סביב הנקודה החדשה. וככל שזה תלוי בי אני אגיע לצד השני. אני מכוונת לאור…
מבטיחה להמשיך לעדכן.
הרעיון הכללי עם נקודות החשכה הוא לזהות אותן, לזהות שיש פוטנציאל מיטיב מעברן השני, לתת להן מקום, לא להבהל מחוסר הוודאות, לשתות מיץ אומץ ולעבור צד…
(ברגישות ובבטיחות כמובן)
במעבר הזה עשוי להתרחש הקסם:)
נקודה חשובה- אם לאחר המעבר עדיין לא מדוייק לנו, מוגזם לנו, תמיד אפשר לחזור, לחשוב מחדש, לשנות זוית, ולדלג לכוון אחר. הרעיון הוא לא להיתקע ולהיבהל מהקושי, אלא בעדינות לנסות ולבדוק מה יש מעברו, והאם אכן מואר שם יותר.
הנקודות הללו יכולות להופיע בכל מקום, בתחילת קשר זוגי, באמצע תהליך אישי התפתחותי, בשיא של פרוייקט מצליח, או שניה לפני פיצוח אתגר במתמטיקה…
הן יכולות להופיע גם לאחר תקופה כרונית מאתגרת כמו מלחמה… או אתגר אישי כזה או אחר.
הן לגיטימיות ונורמליות. והן הזדמנות.
אז איך מזהים אותן?
איך מבינים שיש שם פוטנציאל מיטיב?
איך מכילים את חוסר הוודאות, ובכל זאת מתקדמים?
אז כמו תמיד כל מקרה לגופו, איש איש, ואישה אישה, כולנו מוזמנים ולחשוב על הנקודות הנוכחות בחיינו כרגע, מהן ההזדמנויות שהן מציעות, איפה ההתלבטות, איך ייראה האור מעבר, ומה הדיאלוג הפנימי שלנו איתו?
ובכל זאת, הנה 2 דוגמאות אופייניות קונקרטיות ורלוונטיות. אחת מעולם מערכות היחסים ואחת מעולם האימון וההתפתחות האישית.
מקווה שתמצאו בהן ערך וחיבור לעולמות שלכם.
דוגמא 1 –
*** קשר רומנטי- השלב המאתגר המופיע לאחר שלב ההתאהבות והאופוריה –
בשלב הראשון של הקשר, מככבת לרוב הפנטזיה הרומנטית… הכול נראה קל, נכון, מושלם. אנחנו רואים את הצד השני דרך עיניים מלאות קסם, תקווה וציפייה.
אבל אז… פתאום… ללא הודעה מוקדמת מגיע שלב בלתי נמנע: שלב ההתפכחות.
הקסם הראשוני שוקע, האידיאל נשבר (כי פנטזיה היא רק בסרטים…), והמציאות מתגלה על כל מורכבותה. אנחנו רואים את הפגמים ואת המגבלות ללא פילטרים.
***
והנה לנו ׳נקודת החשכה׳, המתמקמת לה בדיוק בין הפנטזיה למציאות.
זיהינו אותה. אנחנו מבינים שיש כאן פוטנציאל מעבר ששווה לבדוק, אבל כרגע המיקוד הוא באתגר ובפגמים.
איך יוצאים מזה?
בנקודה הזו נדרשת בחירה מחודשת, לא מתוך חלום, אלא מתוך ראייה מפוכחת.
מה יש, מה טוב, ועם מה אפשר לעבוד?
חשוב לזהות את הנקודה הזו בזמן…אחרת קיים חשש לפרידה ללא מיצוי אמיתי, או המשך פיתוח קשר המבוסס על מאבקי כח.
האתגר הוא לזהות את הנקודה. לנשום. לעצור. להבין שזה תהליך טבעי שקורא ומזמין לחזרה לנפרדות ולאוטונומיה (לאחר חיבור מטורף ואופורי), ולמציאת נקודות חיבור וממשק זוגי.
נקודה שמזמינה אותנו לחזור לעצמנו. לגבולות שלנו. ומשם לצאת לכוון הזוגי.
זהו תהליך של ולקיחת אחריות.
מתוך בחירה ובגרות.
שם, בדיוק בדיוק ברווח הזה… נולדת החברות, האינטימיות האמיתית, ההארה, והפריצה לקשר יציב ומיטיב.
דוגמא 2 –
*** תהליך אימוני להתפתחות אישית –
מדוע לאחר התחלה מבטיחה בתהליך אימון – פתאום מגיעה עצירה?
כמה זה מוכר…
מתאמן מתחיל תהליך חדש. יש התלהבות, רצון גדול לשינוי, הרגשה שהכול פתוח ושהפעם זה באמת יקרה.
המפגשים הראשונים מלאים באנרגיה, רעיונות ותובנות.
העיניים נוצצות, המחברת מתמלאת, והלב נפתח.
ואז… פתאום משהו קורה.
ההתלהבות דועכת.
מופיע ספק: “אולי זה לא באמת מתאים לי?”
מופיעה עייפות: “אני לא בטוח שיש לי כוח להמשיך.”
לפעמים אפילו מגיעה נסיגה – חזרה להרגלים ישנים, פספוס משימות, פחות מחויבות לתהליך.
***
וזו בדיוק הנקודה!!!
זיהינו אותה.
***
אז הנה סוד-
זה לא כישלון. זה שלב טבעי.
בתהליך אימוני (או טיפולי) עמוק יש לרוב שלושה שלבים מרכזיים:
- שלב ההתלהבות והתקוה –
הכול מרגיש אפשרי. נפתח חלון של דמיון: מי אני יכול להיות, מה אני יכול להשיג.
- שלב ההתנגדות או ההתפכחות
כאן פוגשים את החיכוך האמיתי עם החיים והמציאות- הרגלים מושרשים, דפוסים ופחדים ישנים.
הקסם הראשוני יורד – ונחשפים לקושי, לספק, לפקפוק: “האם אני באמת יכול להשתנות?”
״המאמן הזה באמת טוב?״
- שלב העיבוד וההטמעה –
כאן קורה הקסם האמיתי: לומדים לנוע בקצב שמתאים לי, מבינים מי אני רוצה להיות, ומייצרים שינוי שהוא לא רק התלהבות רגעית – אלא דרך חיים חדשה
שחשוב לזכור:
השלב השני – זה שבו עוצרים, מתנגדים או מפקפקים – הוא לא סוף הדרך.
זה בדיוק השלב שבו נבחנת הרצינות שלנו, שבו מתבהר מה באמת חשוב לנו, ושם מתחילים לצמוח השורשים לשינוי עמוק ואותנטי.
אז אם אתם בתוך תהליך וחווים עכשיו עצירה או ספק – אל תפחדו.
דברו על זה עם המאמן, חקרו את התחושות, אל תשפטו את עצמכם.
כי מאחורי הערפל הזה – לעיתים קרובות מחכה שלב חדש, בוגר, מעמיק ומואר.
בהצלחה!
אם תרצו אני כאן במרחק מייל ווטסאפ או שיחה.
עינת